ניהול זכרון באפליקציות פלקס או איך לשמור על שפיות

צריכת זיכרון באפליקציות פלקסלאחרונה, יש המון דיבור ובאז ברשת ובקהילת הפלקס על ניהול זכרון בפלקס ועל שמירה של זכרון ברמות נמוכות וניתנות לניהול. אל לנו לסמוך רק על Adobe ועל ה SDK שינהלו לנו את הזכרון, זו בדיוק שיטת ה"יהיה בסדר" שלא עובדת לעולם בשום דבר טכני :-)

לפלקס יש Garbage Collector, אבל הדרך שבה הוא מנהל את איסוף הזכרון היא איך נאמר "ייחודית". לכן חשבתי לפרוס בפניכם כמה סעיפים ודגשים חשובים ביותר לגבי האפליקציות שאתם בונים (בלשון זכר לנוחות בלבד, הפוסט פונה לגברים ונשים כאחד).

ראשית, הדבר שחשוב להבין הוא שהזכרון שלנו נמצא בתוך סביבה מנוהלת, אנחנו לא כותבים קוד מכונה ולכן לא יכולים לעשות כול העולה על רוחנו או שמישהו מעלינו, בין אם זה מק או windows או כול אחד אחר, יחליט בשבילנו שנגמר הזכרון ואנחנו יכולים לכבות את האפליקציה.

הדבר שתיארתי למעלה מתואר בהמון פוסטים שהכותרת שלהם היא "flex sucks" וכן הלאה, נחסוך תיאורים אחרים.

הטעות הנפוצה ביותר של מתכנתי פלקס היא ברמת התפיסה, בלא להבין שהזכרון הוא משאב מוגבל מאוד, שלא ניתן לדעת או להעריך כמה ממנו יש לי, אפילו אם יש לי מחשב חזק מאוד.

מה גם, שבעולם של היום שהוא עולם של mobile devices, חשוב לנו להבין שהזכרון הוא משאב עוד יותר מוגבל.

בכול הזדמנות שיש לי אני מתאר תהליך של ניהול זכרון כ"היה חכם" ולא כ"היה צודק" או כול מושג אחר, תמיד תדאג שהזכרון יהיה נמוך ביותר שניתן להעלות על הדעת, יבואו כול המתכנתים ויגידו שיש לולאות, פונקציות, וכדומה… איך אנחנו יכולים לדאוג שיהיה נמוך?

אני אומר, ונוהג כך באפליקציות שלי, הדרך לזיכרון נמוך עוברת דרך כול שורת קוד, אם שורה יכולה לקחת .3k במקום 5k זה מעולה, בחישוב של אפליקציה גדולה, הדבר יתורגם למגות על גבי מגות של זכרון יקר ושלא יסולא בפז.

על ידי אי הקפדה אנחנו והאפליקציות שלנו יכולים להסתבך בהמון צרות, הצרות ה"קטנות" הן שהמשתמשים שלנו פשוט ינטשו כי זה איטי מאוד ולא ממש מרגיש smooth, הצרות הגדולות הן שזה פשוט יקרוס ולא יעבוד.

דליפות זכרון

דליפות זכרון זה עניין גדול ומשמעותי באפליקציות פלקס, בדרך כלל ניתן לקטלג אותן בשתי קטגוריות, הקטגוריה הראשונה היא שהאפליקציה צורכת זכרון שלא כתוצאה מפעולה שלנו, הקטגוריה השנייה היא שהאפליקציה לא משחררת זכרון היות ולא טיפלנו בנקיון שלו כמו שצריך.

אפליקציות פלקס מנהלות זכרון על ידי referances. כלומר, אם יש לי instanceA שיש לו referance דרך instanceB הוא לא ישוחרר מהזכרון עד שלא נשחרר את ההפניה.

Event Listeners

הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא עם אירועים Event Listeners שהם ללא ספק המקור מספר אחת לבעיות ולדליפות זכרון באפליקציות שלנו.

ניקח את פיסת הקוד הזו למשל

//objectX
objectY.addEventListener(some_event, some_function)

יש לנו כאן בעצם שני אובייקטים, יש לנו את אובייקט Y ויש את אובייקט X.

אובייקט Y מחזיק referance לאוביקט X על ידי זה שהעברתי פונקציה שאמורה להאזין לפעולה בתוך האוביקט, כלומר, עד שלא נסיר את ה"האזנה" שני האובייקטים האלה לא יוכלו להיות משוחררים מהזכרון או יותר נכון לומר שכול עוד אוביקט Y קיים, אובייקט X יהיה קיים בזכרון גם הוא.

כן כן, תנו לזה לשקוע :-)

ניתן בevent Listeners לומר שהlistener  הוא weak, כלומר הוא לא נחשב כreference מאחורי הקלעים, יש ויכוח מאוד גדול כול פעם שהנושא הזה עולה ב StackOverflow או כול פורום אחר, הרבה אומרים שאדובי היו צריכים לעשות שevent listeners יהיו weak כברירת מחדל, אני חייב לומר שאני לא מסכים עם הקביעה הזו, אני חושב שאנחנו כמתכנתים צריכים לדעת לזרוק את ה listeners לפח בסיום השימוש

משתנים סטטיים

משתנים סטטיים לעולם לא מתאפסים, לאורך כול חיי האפליקציה ערך שהצבתם בהם צורך זכרון, דמיינו עכשיו שנתתם למשתנה static ערך מסוג class שמחזיק event listener והנה יש לכם כאן מסננת של זיכרון שתדלוף ותדלוף.

מה שאנחנו צריכים לעשות בעצם כדי לדאוג לשחרור הזכרון הוא לבצע null out לאובייקט בסיום השימוש, כמו שפיסת הקוד הבאה

// static variable
public static var _foo:Foo;
//setting the value
_foo = new Foo();
//clean
_foo = null;

Dictionaries

Dictionaries זה בעצם אוסף של אובייקטים בצורה של מפתח-ערך, על כול שורה יש מפתח ולכות מפתח יש ערך.

אני אנסה להסביר את זה בצורה הטובה ביותר שניתן אבל אנא אמצו את עינכם, זה ממש קסמי Adobe ניהול הזכרון באובייקטים האלה :-)

אפשר (ורצוי) לקבוע שאובייקט X הוא מפתח ואובייקט Y הוא ערך, כלומר מה שיש לנו עכשיו זה מילון של אובייקטים שאחד הוא המפתח והשני הוא הערך של המפתח.

אפשר לקבוע weak key כלומר במידה ואין הפניות (references) לאובייקט X, הוא יאסף על ידי הCollector אבל עכשיו יש לנו מצב מוזר, אפילו שיש לנו ערך בלי מפתח, הערך עדיין שם.

כן כן, אני יודע זה מוזר, אני גם לא האמנתי לזה כשנכנסתי לפרופיילר אבל זה המצב.

אשמח עם מישהו מצוות פיתוח פלקס יבהיר את המצב הזה…

נמשיך.

איך מנקים את המצב הזה?
יש האק, אם עושים לולאת For על הDictionary, כול הערכים שאין להם מפתחות ינוקו גם הם, כמובן בכול מגבלות הreferance הקיימות.

סיכום

יש כמובן עוד טיפים, טריקים ושיטות לניהול צריכת הזכרון באפליקציות פלקס, אני חושב שאם מקפידים על שלושת אלה, שהם המרכזיים בעיני האפליקציות שלכם יהיו טובות ורזות.

כול ה"טיפים" האלה אולי יכולים להראות קטנוניים אבל כשמבינים מה קורה מאחורי הקלעים כשיש לנו למשל DataGrid שיש לו ItemRenderes שלכול אחד יש reference אחד שלא מנוקה יכול להבין שבסופו של יום מדובר בכמויות היסטריות לחלוטין של זיכרון.

לפני כחודש היה לי לקוח שטיפלתי לו בדליפת זכרון של 1G מתוך פלייר וידאו, כול מה שעשיתי היה לדאוג לניקוי של Event Listeners והאפליקציה היום צורך 23מגה בשיא העבודה והעומס שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>